למה עברת לברלין ?

למה עברת לברלין ?

חורף 2018, ישובים בסלון הבית ברחוב יהודה הימית ביפו , שעת לילה מאוחרת נבט אז בן 12 היה בדרכו הביתה מחברים. צרור יריות מתחת לבית מקפיץ אותנו, יריות הן דבר שבשגרה ביפו, הפעם ממש מתחת לבית שלנו.

 נבט הרי בדרך, ומתחת לבית שוטרים ופושעים משחקים ברחוב כאילו היה שלהם, לפתע משהו בי נשבר ואני מייבבת, אני לא יכולה יותר , אין לי יותר מקום בלב ליפו, זה לא בית .

באותו הערב נתן ואני מחליטים על המעבר לברלין.

חצי שנה מאותו היום הגענו לברלין עם 6 מזוודות, כל חיינו נכנסו לתוכן, והרבה מאוד נשאר מאחור.

אז למה עברתם לברלין? 

היריות היו הטריגר האחרון אבל ההחלטה התבשלה לה , שנים , עשר שנים של עוברים לא עוברים, עכשיו אחר כך, אולי פעם ואולי לעולם.

אז למה עברתם לברלין? 

 שאלה ששואלים אותי כאן די הרבה פעמים. ומסתבר שאחרי שנתיים וחצי יש לי יותר מתשובה אחת, הכל תלוי בזמן, בשואל, במצב הרוח שלי לשיחה או לא לשיחה באותו הרגע. 

תשובות:

1. כי רצינו לאפשר לילדים שלנו וגם לנו איכות חיים ועתיד טובים יותר - סיבה הגירתית קלאסית

2. מסיבות פוליטיות, ישראל היא מדינת אפרטהייד מדינת צבא מדינת דת, ומאסתי לשלם מיסים לכל אלו.

3. כי לא הסכמנו לרעיון שילדי ישרתו בצבא של סוחרי נשק בעלי הון ותאבי כוח. 

4. כי אני לא מוכנה לחיות במדינה ציונית שבהגדרתה היא גזענית ואני קמתי כל בוקר בתחושת מועקה וזרות.

5. כי סבא שלי נולד בברלין, ובעצם היה קודם כל גרמני , ואני בסך הכל שבה למולדת שלא הכרתי.

 ( תשובה זאת לרוב משאירה את השואל הגרמני מבולבל קמעה, רגשות אשם מציפים את התודעה הגרמנית) 

ואחרי כל הסיבות הפוליטיות החברתיות הכלכליות יש את הסיבה החשובה ביותר 

6. כי לא יכולתי יותר לשאת עוד קיץ אחד ישראלי, עוד קיץ אחד בתוך כילה נאבקת ביתושות יפואיות, עוד קיץ אחד באוויר מזגנים, ולא אהבתי מעולם את השילוב של ים חול ו 38 מעלות בצל !

כל סעיף שכזה יכול להתרחב לפסקה ועמוד ועומק רעיוני שמצדיק את היותו תשובה לשאלה, למה עברת לברלין?

מניחה שעם אתמיד בכתיבה בבלוג הזה כל הסיבות עליהן עניתי כאן בקצרה, יורחבו עם הזמן.

הייתי בת 20 כשהוצאתי לעצמי את הדרכון הגרמני, החזקתי אותו תמיד מעודכן . מוכן ליום שבוא הוא לא רק יקצר לי את התור בכניסה לשדה התעופה, אלא יהיה הכרטיס שלי  לחיים החדשים.

בגיל 42 ממשתי את הזכות, לילדי כבר היו דרכונים מוכנים, גם הם רשומים אזרחים גרמנים, ארזנו את החיים לשש מזוודות ובקיץ 2018 עברנו לעיר שמעולם לא בקרתי בה , אבל חלמנו עליה במשך שנים.